אכילה רגשית

פעמים רבות אנו מסתירים ומכסים את רגשותינו האמיתיים במשהו חיצוני. זה נכון במיוחד כשמדובר בהתמכרויות. התמכרות יכולה להיות אמצעי להסיח את דעתנו ממשהו, מעין כיסוי עיניים שאנו שמים כדי לא לראות או להרגיש משהו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו, או אפילו להודות בקיומו.

בהתמכרויות כמו אכילה כפייתית, שימוש בסמים או אלכוהול, גניבה או הימורים וכדומה אנו לומדים לטפל בהתנהגות עצמה ובביטויים החיצוניים שלה, ואנחנו לא מעלים על דעתנו לחפש את הבעיה הבסיסית היוצרת את ההתמכרויות האלה. 

לדוגמא, גם כשאנחנו מודעים לכך שהמשקל שלנו מהווה בעיה, אנחנו מנסים שיטות שונות להתמודד איתה כמו שינוי תזונה, דיאטות למיניהן או פיתוח הרגלי ספורט. אנחנו מתייחסים להתנהגות שלנו, אבל אנחנו לא עוצרים לרגע לשאול "מה הסיבה לכך שאני מפריזה באכילה?"

לעתים קרובות אנו מצליחים בדיאטה לתקופה מסוימת, אבל די מהר ההרגלים הישנים שלנו חוזרים ואנחנו משמינים שוב. למה זה קורה? מאחר ומעולם לא גילינו מה גורם לנו לאכול יותר מדי. השורש הרגשי שאנו "מכסים" או מתעלמים מקיומו עדיין מקנן בגופנו וגורם לנו לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות. 

כאשר מטופל אומר " אין לי שום עניין רגשי שצריך טיפול, הבעיה שלי היא שאני לא מצליח להפסיק לאכול או לנשנש" אני תוהה איזו בעיה מנסה אותו אדם להטביע באוכל, ועם מה הוא לא מסוגל להתמודד. הוא בעצמו לא יודע שיש לו בעיה רגשית מאחר והוא דחק אותה בחזרה למטה בעזרת האוכל עוד לפני שנתן לעצמו אפשרות להרגיש מה יש שם באמת. 

אתם בטח מכירים את הביטוי "להתנחם באוכל", רובנו משתמשים בו לא מעט, והשאלה על מה אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים פיצוי ונחמה? אוכל משמש כמגן ובעצם מקהה את יכולתנו להרגיש. 

כמה אנשים יכולים להצהיר בכנות שהם אוכלים רק כאשר גופם רעב וזקוק לתזונה?

אני מזמינה אתכם לערוך את הניסוי הבא:

"עצמו עיניים… היזכרו באחת הפעמים האחרונות שנשנשתם משהו… חשבו על סיטואציה ספציפית ותראו אותה בבירור… מה אתם רואים סביבכם? מה אתם עושים שם? מה אתם שומעים/ מריחים?  ממש תראו את הסיטואציה כפי שהיא והרגישו שאתם שם עכשיו. ברגע שאתם נזכרים, תדמיינו את הזיכרון כסרט והריצו אותו כמה שניות אחורה, לרגע המסוים שבו עלה הדחף לאכול… חכו שהתמונה תעלה… וכעת תחזרו עוד כמה שניות לאחור, אל הנקודה שלפני התעוררות הדחף, ממש רגע לפני ההחלטה לגשת אל האוכל – מה אתם באמת מרגישים? אפשרו לעצמכם להרגיש את הרגש שנמצא שם."

לעתים קרובות רגש זה הוא ריקנות גדולה, בדידות, ייאוש או חרדה שמציפים אותנו. הרגש הזה כל כך חזק ועמוק שברגע שאנחנו רק מתחילים להרגיש איזשהו עקצוץ קטן שלו אנו פונים אל האוכל כדי להרחיק אותו מאתנו מהר ככל האפשר.

זיהוי הרגש יהווה את הצעד הראשון למציאת כלים שיאפשרו לנו להתמודד איתו פנים מול פנים, ולהגיע לשורש הבעיה. כשלא נברח ממנו יותר נצליח גם לשנות את ההתנהגות שהצליחה לכסות את הרגש עד עכשיו.  

כך, בכל פעם שעולה בנו דחף למלא אחר התמכרות כזאת או אחרת, ושנייה לפני שנמלא את הריק, אם רק נעצור רגע, נביט על הסיטואציה ונבין איזה רגש עולה בנו, אולי נוכל לשאול את עצמנו אם יש משהו אחר שנוכל לעשות כדי לעזור לעצמנו? 



WhatsApp chat